ארגון לומד מרחיב ללא הרף את יכולתו לעצב את עתידו. זו הגדרה כללית מאוד לתאוריה רחבה ולפרקטיקה עשירה ומתפתחת המתייחסת לארגונים כאל גופים חיים. מקובל לראות בפיטר סנג'י מייסד בזכות ספרו Peter Senge, The Fifth Discipline שראה אור ב- 1990.
התאוריה מושתת על חמש פרקטיקות ליבה (דיסציפלינות) אותן על כל ארגון לקיים באדיקות. הדיסציפלינה החמישית - חשיבה מערכתית (System Thinking) מכוונת להסתכלות כוללנית (מערכתית) על המציאות ולאימוץ פרדיגמות שלא מתיישבות עם חלק מהאמונות הרווחות.
כך אנו מצופים לראות שכל תופעה מקומית היא תופעה מערכתית - היא מושפעת ומשפיעה על כל המערכת לטוב ולרע. זה אומר שאין "אשמים" ואין "כוכבים", לא בצוות, לא בארגון וגם לא בבית. זה מחייב אותנו, האזרחים, לשאת באחריות על מה שעושים נבחרינו, הפוליטיקאים. ומחייב אותנו, ההורים, להיטיב ולהבין את התפקידים השונים שיש לילדינו בעיצוב המשפחה. זה קורא לענווה ולרוח טובה.
מראש אומרים לנו כי השלם גדול מסכום חלקיו או במילים של הספר (תרגום חפשי): אם מחלקים פיל לשניים לא מתקבלים שני פילים קטנים. אומרים לנו שלמערכת יש לכידות אופיינית שלא ניתנת לפירוק ושכוחה גדול מכל כח אחר הפועל במערכת.