אם שואלים, כמו אליס את השונר, "באיזו דרך ללכת?" מגלים שזה תלוי במידה רבה לאן רוצים להגיע. אם ממשיכים לשאול, כמו אליס את השונר, נוכחים לדעת שבסופה של כל דרך פוגשים מטורף כזה או אחר. וכך ממשיך לויס קרול את הדיאלוג המפורסם (תרגום רינה לטוין): 
... "אבל אני לא רוצה להסתובב בין מטורפים." העירה אליס.
"אין לך ברירה," אמר החתול: "כולנו מטורפים כאן. אני מטורף. את מטורפת."
"איך אתה יודע שאני מטורפת?" אמרה אליס.
"זה ברור," אמר החתול, "אחרת לא היית באה לכאן."
כל מי שיוצא לדרך ב- LearningCycles, מצופה להביא מגבת צהובה ומשהו מעצמו. המסלול אצלנו מעגלי, ואת הדרך יוצרים ההולכים בה. אנחנו תמיד יודעים לאן אנו רוצים להגיע - אנחנו רוצים להגיע הביתה בשלום.
אנחנו קלילים כי אנחנו מבינים בדינאמיקה של מערכות אנוש
