LearningCycles

Human Systems Dynamic Institute היא מערכת אנוש ענפה שגלנדה הקימה ועומדת בראשה. זו רשת של אנשי מקצוע המסיעים לחברות מסחריות, ארגונים בינ"ל, ממשל ואקדמיה להתנהל. אנשיה באים מתחומי תוכן שונים ומגוונים ורואים עצמם חלק מדיסציפלינה החוקרת מערכות אנוש מורכבות בסיוע מטאפורות מהמדעים המדוייקים ומהאומנויות השונות.

להלן תמצית מהצהרת הכוונות של המכון המחוזקת במשובים חיוביים מלקוחותיו:

• להטמיע אצל מקבלי החלטות תובנות עמוקות לתנאים המשפיעים על תוצרי התארגנות עצמית, ולציידם בכלים אפקטיביים להשפיע על תוצרים אלה.

• להקנות למנהלים את היכולת לעבוד עם מערכות אנוש באותה הצלחה ובאותה קלות כמו עם מערכות אלקטרוניות ומערכות מכניות. לסייע ללקוחות לשגשג במערכות האנוש אליהם הם משתייכים.

• לעזור ללקוחות להתעלות מעל אינטרסים אישיים קצרי מועד ולהמירם ביעדים משותפים ברי קיימא. לסייע להם להזכר מה המשמעות הראשונית של המושג 'כח' (power) – היכולת לעשות עבודה.

• לרתום את הטכנולוגיה ואת המדע של המאה שלנו להתמודד עם האתגרים והקשיים שמציבה מאה זו כבר מראשיתה.

דברים אלה הם שמשכו אותי עוד ב- 2004 ללמוד אצל גלנדה איויאנג במכון שלה שבמינאפוליס סנט-פול, והם גם הדברים שבזכותם אני ממשיכה לשמור אתה על קשרי עבודה הדוקים ומתחדשים תדיר.

זוהי רשימה אחת מרבות שנכתבת לקראת ביקורה של ד"ר גלנדה איויאנג בארץ, בתאריכים 12 - 4 באוקטובר 2010.  גלנדה נושאת בתפקידי מפתח רבים, בין השאר היא עומדת בראש HSDI ובאתר הארגון ניתן למצוא תשובה כמעט לכל שאלה רלוונטית.

בהמשך לפוסט הקודם בו התייחסתי למידת ההשפעה שיש לנו על תהליכי התארגנות עצמית ועל תוצאותיהם, אנסה להציג על קצה המזלג את התאוריה שעומדת בבסיס הפרקטיקה.  

הפרמטרים המעצבים את דפוסי השינוי והצמיחה במערכות אנוש מורכבות וסתגלתניות (CAHS) רבים מספור. איננו מכירים את כולם ואין לנו האפשרות להשתלט אפילו על מה שאנו מכירים או מזהים. בעבודת המחקר שלה (dessertation) המובאת במלואה באתר, מזהה גלנדה איויאנג שלושה פרמטרים קריטיים:

המיכל או התכולה (C - Container) - פרמטר המגדיר מה בפנים ומה מחוץ לדיון, נמדד לדעתי בצבירה - אקומולציה.

השוני או השונות (D - Differences) - פרמטר המגדיר את המגוון, נמדד במרחק Distance.

החליפין (E - Exchange) - פרמטר המאפיין זרימה.

שלושת הפרמטרים עומדים בפני עצמם וגם משפיעים זה על זה. הם מעצבים את תהליכי הצמיחה של מערכות מורכבות ויש לנו עליהם שליטה, טוענת איויאנג. יתרה מזו, באפשרותנו לנווט באמצעותם, כמו באמצעות מפרשים ברוח משתנה, לאיזה כיוון תתפתח ההתארגנות העצמית.

ההכירות עם עקרונות סיבה ומסובב במערכות לא לינאריות אלה, היא עבודת שטח מדוייקת ומרתקת. לדוגמא, מעניין לדעת מה קורה ל-D כאשר מקטינים את C, בשפה אחרת, מה קורה לשונות ולרב-גוניות כאשר מצמצמים את קבוצת הייחוס - המיכל (על ידי בידול או סתם פיטורין). מעניין לא פחות לבחון מה המחיר שאנו משלמים כאשר אנו מוותרים על E מתוך שימת דגש על הקטנת D, כלומר כאשר אנו מונעים אינפורמציה ממי שלא חושב כמונו או מאיים עלינו.

הסדנאות וכיתת האומן שתעביר גלנדה בתחילת באוקטובר, יפקחו את העיניים ויפיחו רוח חדשה וכיוון פעולה מעשי למי שכבר נואשו בגין השינויים התכופים והבלתי צפויים בעולמם, או בגין התסכול שלהם מהעדר משאבים לנוכח דרישות השוק הגבוהות. הכלים אותם היא תחלוק בסדנאות, מאפשרים לזהות אפשרויות פעולה סמויות מעין עבור מקבלי החלטות ומובילי שינויים בארגונים.

במערכות אנוש ובפרט במערכות אנוש מורכבות סתגלתניות (CAHS), מתחוללים תהליכים של התארגנות עצמית (self organization) מהערכות אחת להערכות אחרת, ממבנה מערכתי נתון למבנה חדש, ממצב נזיל (dissipative) אחד למישנהו.

האם ניתן להשפיע על תהליכים אלה, האם ניתן לעצבם? או שזה כמו שאמר ג'ון לנון על החיים בכלל - .Life is what happens to you while you're busy making other plans

 אנסה להכניס תוכן לשורה האחרונה שכתבתי זה עתה

כמה הנחות עבודה

•  כמובן שאנו משפיעים על תהליך ההתארגנות העצמית ותוצאותיו - אנו מהוים גורם במערכת, משפיעים עליה והיא עלינו
• אין לנו שליטה - לא על התהליך ולא על התוצאה
• לאמת פנים רבות - הנחות ואמונות שונות מעצבות מציאות. אנו שואפים להבין מה עובד בשבילנו וליישם בהתאם

נחזור לשאלה עד כמה אנו יכולים להשפיע על מה שמתהווה באופן עצמי, מה שמתארגן מעצמו, מה שמגיח? ההשפעה שלנו כאמור מוחלטת - אל לנו לחשוש, במובנים רבים נקבל בדיוק את מה שניתן. אלא שקצרה ידנו, איננו מסוגלים לעבד את כמות האינפורמציה שצריך כדי לדעת מה יקרה בסופו של תהליך.

הסקרנות הטבעית שלנו, והצורך שלנו לשלוט בדברים (ממש צו גנטי) הם האבות המולידים של חקר המערכות המורכבות, שהוא כאמור דיסציפלינת-על, לדעתי טרנס-דיסציפלינה. גלנדה איויאנג היא אחת החלוצות בתחום ועל כך יש שפע של חומר קריאה המאורגן באתר www.hsdinstitute.org

 למי שאיבד אותי אומר בקצרה, שעבודת הדוקטורט של גלנדה עוסקת בתנאי התהוות, או דפוסי צמיחה במערכות אנוש מורכבות וסתגלתניות. עוד אומר, שהמתודולוגיה שמתפתחת בהשפעתה מקדמת את המחקר ומיישמת את התאוריה באדיקות. מה שצומח בשטח זו פרקטיקה עניינית, הגיונית ויישימה 

כמה מגמות חברו יחד, במחצית השניה של המאה הקודמת, להתהוות תחום הידע הזה - דינאמיקה של מערכות אנוש - HSD, Human Systems Dynamics.

ראשית תרמה לכך הגישה המערכתית (System Thinking) שפרצה לתודעה הניהולית בהשראת מנתחי מערכות ממוחשבות (מקצוע חדש בפני עצמו). ובנוסף, הגישה הדינאמית-תהליכית שמקורה בפיזיקה ובמדעי המחשב.  

למיטב הבנתי, פיסגת התהליכים המחשבתיים הנ"ל היא תחום הידע הקרוי מדעי המורכבות (Complexity Sciences). כאן חוקרים מערכות מורכבות (Complex Systems) וזו לא דיסציפלינה אלא דיסציפלינת-על. בתוך "מדעי המורכבות" מתקיים עולם ומלואו, בכל מובן אפשרי. זהו האב - HUB ובו האב-ים ובהם האב-ים ... וכך הלאה עד אינסוף.

יש גישה הרואה מערכות אנוש כ- CAS, כלומר - מורכבות (Complex), סתגלתניות (Adaptive) ופרקטליות (Scale Free). במכון במינאפוליס -  HSDI, למשל, מתייחסים לכל פיסת מידע אודות CAS כרלוונטית להבנת דפוסי התפתחות וצמיחה במערכות אנוש. המידע מגיע מדיסציפלינות מגוונות - גאוגרפיה אורבאנית, חקר המוח, פיזיקה מודרנית ... . במידע משתמשים כאנלוגיה לתופעות התארגנות אנושיות, כסימולציה לחיזוי תרחישים עתידיים וכפרדיגמה להבנת הכוחות הפועלים על ובתוך מערכות אנוש. ידועות גישות נוספות שלא בהכרח סותרות גישה זו.

מערכות אנוש הן מערכות מתהוות או מגיחות - emerging. מקובל להתייחס ל"התארגנות עצמית" (Self Organization) כדפוס צמיחה אופיני במערכות CAS.