כמה מגמות חברו יחד, במחצית השניה של המאה הקודמת, להתהוות תחום הידע הזה - דינאמיקה של מערכות אנוש - HSD, Human Systems Dynamics.
ראשית תרמה לכך הגישה המערכתית (System Thinking) שפרצה לתודעה הניהולית בהשראת מנתחי מערכות ממוחשבות (מקצוע חדש בפני עצמו). ובנוסף, הגישה הדינאמית-תהליכית שמקורה בפיזיקה ובמדעי המחשב.
למיטב הבנתי, פיסגת התהליכים המחשבתיים הנ"ל היא תחום הידע הקרוי מדעי המורכבות (Complexity Sciences). כאן חוקרים מערכות מורכבות (Complex Systems) וזו לא דיסציפלינה אלא דיסציפלינת-על. בתוך "מדעי המורכבות" מתקיים עולם ומלואו, בכל מובן אפשרי. זהו האב - HUB ובו האב-ים ובהם האב-ים ... וכך הלאה עד אינסוף.
יש גישה הרואה מערכות אנוש כ- CAS, כלומר - מורכבות (Complex), סתגלתניות (Adaptive) ופרקטליות (Scale Free). במכון במינאפוליס - HSDI, למשל, מתייחסים לכל פיסת מידע אודות CAS כרלוונטית להבנת דפוסי התפתחות וצמיחה במערכות אנוש. המידע מגיע מדיסציפלינות מגוונות - גאוגרפיה אורבאנית, חקר המוח, פיזיקה מודרנית ... . במידע משתמשים כאנלוגיה לתופעות התארגנות אנושיות, כסימולציה לחיזוי תרחישים עתידיים וכפרדיגמה להבנת הכוחות הפועלים על ובתוך מערכות אנוש. ידועות גישות נוספות שלא בהכרח סותרות גישה זו.
מערכות אנוש הן מערכות מתהוות או מגיחות - emerging. מקובל להתייחס ל"התארגנות עצמית" (Self Organization) כדפוס צמיחה אופיני במערכות CAS.
| תגובות |
|
!joomlacomment 4.0 Copyright (C) 2009 Compojoom.com . All rights reserved."
| < הקודם | הבא > |
|---|
